קוביות יוגה: למה הן משמשות, שעם או EVA וכמה צריך

קוביית יוגה, שנקראת גם בלוק יוגה, מקרבת אליכם את הרצפה: מניחים אותה מתחת ליד, מתחת לאגן או בין הברכיים, ומקבלים את התנוחה בלי להתאמץ להגיע למקום שהגוף לא מגיע אליו היום. קוביית שעם כבדה, קשיחה ולא שוקעת כשנשענים עליה, וקוביית EVA קלה ורכה יותר. רוב המתרגלים מחזיקים שתי קוביות.

למה צריך קוביית יוגה

בתנוחות רבות הידיים אמורות להגיע לרצפה, והגוף לא תמיד מגיע אליה עם גב ארוך ונשימה נוחה. במקום לעגל את הגב או לנעול את הברך, מביאים את הרצפה קרוב יותר. או במשפט אחד:

ביוגה מתאימים את התרגול אל הגוף, ולא את הגוף אל התרגול.

לקובייה במידות 23 × 15 × 7.5 ס״מ יש שלושה גבהים: שוכבת על הצד הרחב (7.5 ס״מ), עומדת על הצד הארוך (15 ס״מ) או עומדת זקופה (23 ס״מ). מתחילים בגובה הגבוה, ומנמיכים כשהתנוחה מרגישה נוחה.

קוביית יוגה שעם או EVA: מה ההבדל

קוביית שעם שוקלת 700 גרם והיא קשיחה, כך שהיא לא שוקעת גם כשנשענים עליה במשקל מלא. שעם הוא חומר טבעי, נטול ריחות ונעים למגע. היא מתאימה למי שנשענים הרבה על הידיים ורוצים תמיכה יציבה.

קוביית EVA עשויה ספוג בצפיפות גבוהה. היא שוקלת 120 גרם, נעימה למגע וקלה לניקוי. היא רכה יותר משעם, ולכן נוחה מתחת לראש, לגב או לאגן, וקלה לסחיבה לשיעור.

קוביית EVA רחבה עבה יותר: 10 ס״מ במקום 7.5. הבסיס שלה יציב יותר, והיא נוחה במיוחד כמושב למדיטציה או כתמיכה מתחת לאגן.

בקצרה: אם תשענו על הקובייה במשקל מלא, שעם. אם תשבו עליה, תניחו עליה את הראש או תסחבו אותה הרבה, EVA.

כמה קוביות יוגה צריך

שתיים. עם שתי קוביות אפשר לתמוך בשתי הידיים באותו גובה, להניח אחת מתחת לאגן ואחת מתחת לראש, או להשתמש באחת כשהשנייה בין הברכיים. בגלל זה גם בחבילות שלנו יש שתי קוביות, למשל בחבילת הבייסיק ובחבילת השעם.

אם אתם בעיקר יושבים למדיטציה או מתרגלים תרגול רך, קובייה אחת מספיקה להתחלה.

כשאתם משווים בין קוביות, בדקו ארבעה דברים:

• מידות: מידה נפוצה היא 23 × 15 × 7.5 ס״מ. קובייה עבה יותר, כמו הרחבה, נוחה כמושב.
• קשיחות: אם תשענו עליה במשקל מלא, היא צריכה לא לשקוע.
• משקל: חשוב בעיקר אם סוחבים אותה לשיעורים.
• ניקוי: EVA מתנגבת בקלות. על כל קובייה עוברים מדי פעם במטלית לחה ומניחים לה להתייבש.

6 דרכים להשתמש בבלוק יוגה

1. מתחת ליד במשולש. בתנוחת המשולש מניחים את הקובייה ליד כף הרגל הקדמית, בצד החיצוני, ואת היד עליה. כך החזה נשאר פתוח ולא צריך לקרוס לכיוון הרצפה.
2. מתחת לידיים בכפיפה קדימה. בכפיפה קדימה בעמידה, או בלאנג׳ נמוך, מניחים קובייה מתחת לכל יד. הגב נשאר ארוך, והברכיים יכולות להתכופף מעט.
3. כמושב. יושבים על הקובייה ברגליים משוכלות. כשהאגן מעט גבוה מהברכיים, לרבים קל יותר לשבת זקוף לאורך זמן. הקובייה הרחבה נוחה כאן במיוחד.
4. בין הברכיים בגשר. שוכבים על הגב, ברכיים כפופות, ומחזיקים קובייה בין הברכיים. בנשיפה מרימים את האגן ולוחצים קלות על הקובייה, ובשאיפה יורדים לאט.
5. מתחת לעצם העצה בגשר נתמך. מרימים את האגן ומחליקים את הקובייה, בגובה הנמוך, מתחת לעצם השטוחה שבבסיס עמוד השדרה. מניחים עליה את המשקל ונושמים. אם זה מרגיש לא נוח, מורידים אותה.
6. מתחת למצח בתנוחת הילד. כשהמצח לא מגיע לרצפה בנוחות, קובייה מתחתיו מאפשרת לשחרר את הצוואר ולנוח.

אם משהו כואב, יוצאים מהתנוחה. קובייה אמורה להקל על התנוחה, לא להוסיף לה מאמץ.

כל הקוביות נמצאות בעמוד קוביות וגלגלי יוגה. ואם אתם רק מתחילים, כדאי לקרוא גם מה צריך לשיעור יוגה ראשון.